איך תוכלי “לתפוס גובה” גם אם את רק 156 ס”מ?

איך תוכלי “לתפוס גובה” גם אם את רק 156 ס”מ?

הנושא של נשים נמוכות קרוב מאוד לליבי.
כי אני עצמי בגובה של 1.56

האמת היא, שאני ממש אוהבת את הגובה שלי 🙂

בעיניי זה יפה מאוד ואין לי ממש צורך בסנטימטרים נוספים.

אבל, מצד שני, גובה מיניאטורי כולל גם הרבה אתגרים בלבוש.

למשל, חורף תמיד מעמיד בפנינו, הנשים המיניאטוריות, אתגרים מיוחדים.

כי בחורף קר ויש צורך בשכבות, ולפעמים מרגיש שזה מרחיב ומשמין יותר.

בחורף יש צורך במכנסיים ומה לעשות,
בחנויות הרבה פעמים הכל ארוך מדי בשבילנו

וגם צריך מעילים, אבל תמיד השרוולים שלהם ארוכים לנו מדי…

וכמובן, למרות שהגובה מבחינתי הוא לא “בעיה”,

יש לנשים נמוכות את האתגר הזה שנקרא “שטח קטן”.

למה אני מתכוונת?

אתן אולי גרתן פעם בבית מאוד קטן או בחדר קטן?

או אולי אתן עדיין גרות בדירה קטנה, וניסיתם להתאים רהיטים?

מכירות את החוויה?

אני מניחה שברור לכולנו שאי אפשר להכניס לבית קטן רהיטים גדולים, מאסיביים, ולא מאוד שימושיים.

זה גם יתפוס המון מקום, ולא יהיה מקום לעבור

זה גם יצור מראה עמוס מדי, חנוק מדי, צפוף מדי.

בבית קטן הכל צריך להיות מדויק, שימושי, יעיל וקומפקטי. נכון?

אז בדיוק כמו בדירה קטנטנה אין הרבה מקום ל”סתם משחקים” …

כי כל סטנימטר של השטח חשוב,

וצריך להיות מחושב ומנוצל טוב,

ככה גם עם גוף שהוא קטן, חשוב עוד יותר לשמור על הפרופורציה.

וכל פריט חשוב כי צריך להיזהר לא להעמיס יותר מדי.

אחרת המראה יהיה מוגזם ולא נעים לעין

כמו שלבית קטן אין אפשרות להכניס רהיטים מאסיביים וגדולים כי הם פשוט ייצרו תחושה של עומס וצפיפות, ככה גם עם גוף קטן אנחנו לא רוצים להעמיס בפרטים ובגדים מיותרים, כדי לא ליצור מראה עמוס.

וגם

כמו שבבית קטן בגלל השטח המצוצמצם, כל העיצוב צריך להיות מחושב ומתוכנן הרבה יותר טוב,

כדי ליצור תחושה של מרחב, פתוח ונעים, למרות המימדים הקטנים ….

ככה גם עם “שטח הגוף” שלנו.

צריך לחשוב מה ואיך ללבוש, כדי שהמראה יהיה הרמוני מאוזן וקומפקטי, ולא עמוס, מוגזם ומסורבל.

בקיצור, כשאנחנו קטנות, אין לנו הרבה “שטח” לשחק איתו. בדיוק כמו בדירות

אז אחרי כל הפתיחה הארוכה הזאת

אני רוצה לתת פה כמה עצות מעשיות, שיעזרו לנשים כמוני לדייק עם הסטייל, בהתאם לגודל 🙂

 

טיפ 1: להשתמש במונוכרום.

מדובר בלבוש שהחלק העליון והתחתון בצבעים דומים.

העיקרון מאחורי השיטה הזו -המונוכרום: זה שאנחנו לא “שוברים” את הגוף באמצע על ידי חלק עליון ותחתון בצבעים מנוגדים, אלא יוצרים מעין “קו רצוף” מלמעלה ועד למטה, העין של הצופה לא “נתקעת” באמצע , אלא “מחליקה” בקלות מלמעלה ועד למטה.

זה יוצר אשליה שהגוף גבוה וצר יותר, ממה שהוא באמת. אז ככה אנחנו מאריכים ויזואלית את המראה שלנו, בלי להוסיף גובה בפועל.

איך זה נראה?

זו יכולה להיות פשוט שמלה, או מכנס וחולצה בצבעים דומים.

אפשר ללכת יותר רחוק: לשים גם שמלה, גם גרביון וגם נעל בצבעים דומים.

אבל,
לא חייבים עכשיו ללבוש את כל הבגדים ממש באותו צבע!

אם רוצים להוסיף צבעים אחרים ללוק, אפשר להוסיף אותם בתור שכבה נוספת:

למשל, ללבוש מכנס וחולצה באותו צבע, ומעל זה ז’קט בצבע שונה.

אפשר גם הפוך: מכנס וחולצה בצבעים שונים, אבל קרדיגן בצבע דומה לצבע של המכנס. ככה הם “יתחברו” ביחד וייצרו קו אחיד לאורך כל הגובה.

 

טיפ 2. לאסוף את השיער.

מה העיקרון שעומד מאחורי הטיפ הזה?

זוכרות שדיברנו על שמירה יותר קפדנית על הפרופורציות?

שיער ארוך, מתולתל, בעל נפח גדול “מגדיל” את הראש לא במובן הסמלי , אלא ממש.
הוא גם מגדיל את כל החלק העליון של הגוף, ו”מעמיס” על הפרופורציות, כך שהראש נראה יותר גדול ממה שהוא באמת. וזה יוצר תחושה של חוסר פרופורציה, וגובה נמוך יותר ממה שהוא.

עם השיער ממש ארוך וחלק, כזה שיורד מתחת לקו הכתפיים, אז הוא לא יוצר נפח, אבל הוא “מושך” את כל הגזרה שלנו כלפי מטה. וגם זה יוצר תחושה של גובה נמוך יותר ממה שהוא.

תספורת קצרה או שיער אסוף (במיוחד אם אוספים אותו גבוה) יוצרים פרופורציה יותר הרמונית , מפרידים באופן ברור את הראש מהגוף, והמראה שמתקבל הוא יותר הרמוני, פרופורציונלי וארוך.

 

טיפ 3: אם אתן קונות ברשת, תחפשו בגדים במידות שמסומנים כ petit.

כן, עכשיו למרות שלרוב אני מנסה לשכנע נשים כאלו שתופרת לא תעזור פה, יש מצבים בהם תופרת טובה אכן יכולה מאוד לעזור.

למשל, אם קניתן מכנס והוא יושב טוב למעלה, אבל ארוך מדי בחלק התחתון…

או במצב דומה בחצאיות ולפעמים גם בשמלות.

אני מקצרת את רוב המכנסיים שאני קונה, האמת כמעט את כולם. כי לא תמיד מוכרים את כל מה שאני רוצה ללבוש במידות etit . ואם העניין הוא רק באורך הבגד, אז התופרת מסדרת לי את העניינים 🙂

 

טיפ 4 : ז’קט קצר.

אם עדיין לא ניסיתן ללבוש ז’קטים קצרים, אז יש מצב שזה פשוט יעשה לכן מהפך בתפיסה. אני מתכוונת לתפיסה של עצמכן, של הגובה שלכן וגם של מה שמחמיא ולא מחמיא לכן.

העיקרון שעומד מאחורי לבישת ז’קט קצר הוא יצירת פרופורציה של “שני שליש ושליש”.
זאת אומרת, יוצרים מראה שמחלק את הגוף ויזואלית לשני חלקים – אבל לא חלקים שווים, אלא חלק אחד קצר – החלק העליון, עד קו הג’קט וחלק אחד ארוך יותר – התחתון, מקו הג’קט ועד למטה

הפרופורציה הזאת יוצרת מראה מאוד מאוזן והרמוני, וגם יוצרת תחושה של אורך, במיוחד בחלק התחתון של הגוף. זאת אומרת, שאנחנו נראות ככה יותר גבוהות, למרות שלא הוספנו שום גובה, וזה בגלל “שיצרנו” כאילו רגליים ארוכות יותר. ורגליים ארוכות זה תמיד מחמיא.

אז אם עדיין לא ניסיתן – חובה לנסות למדוד ז’קט שמסתיים קצת מתחת לקו המותן או איפה שהוא באזור עצמות הירכיים. כן, בדיוק העצמות האלה שבולטות אצל הרזות, ולנו לא ממש 🙂

יש סיכוי גדול שהוא יהפוך לז’קט ה”הפייבוריט” שלכן,
כזה שאתן חורשות עליו כל החורף.

 

טיפ 5: תיקנו אקססוריז בגודל בינוני או קטן.

פה אנחנו מדברות על עיקרון הקונטראסט. זאת אומרת, משהו קטן ייראה עוד יותר קטן, אם הוא נמצא קרוב למשהו גדול.

מה שאומר שאם נשים עלינו תיק מאוד גדול, שרשרת מאוד גדולה ומאסיבית, עגילים גדולים וכו’…

אנחנו נראה עוד יותר קטנות ממה שאנחנו.

אקססוריז מאוד גדולים יוצרים את אותו לוק לא פרופורציונלי ועמוס, כמו הדוגמה של הרהיטים הגדולים בבית קטן.

כן, אני יודעת שעם תיקים יש בעיה, כי תיק קטן לא מכיל הרבה, וזה לא נוח לכולן.

במקרה שאתן צריכות תיק גדול מסיבות פרקטיות, לכו על התיק עדיין הכי קטן שאתן יכולות להרשות לעצמכן.

 

עוד טיפ על תיקים:
אפשר ללכת על תיקים “גבוהים”. זאת אומרת, כאלה שהגובה שלהם יותר גדול מהרוחב.

כמו מלבן שעומד על הצד הצר שלו.

תיקים האלה פחות מעמיסים, כי יש לכם מראה “ארוך” שמאריך את הגזרה ולא מרחיב אותה.

 


טיפ 6: לאהוב את עצמך כמו שאת 🙂

טוב, זהו טיפ שמתאים לכולנו, בלי קשר לגובה או לשאר הנתונים.

וכן, אני מאמינה שכל אחת מכן שמעה את ההמלצה הזאת כבר מאות או אלפי פעמים.

ואולי זה נשמע כבר טיפה נדוש או אולי לא טיפה.

אבל כתבתי את זה בכל אופן.

למה?

כי מבחינתי יש לזה משמעות שהיא אולי קצת שונה ממה שאנחנו רגילות לשמוע או להבין.

ואני רוצה להסביר.

כשאני אומרת “לאהוב את עצמך כמו שאת”,

אני לא מתכוונת שצריך פשוט להסתכל במראה ולהחליט שאת מהממת, מושלמת, ולא משנה מה.

אני יודעת שהרבה מדברות על זה שככה צריך. אבל אני לא.

מבחינתי “לאהוב את עצמי” אומר שאני מקבלת את מה שאני לא יכולה לשנות בעצמי, כמו שהוא.

באהבה.

גם את השיער שלי, גם את צורת העיניים והאף, וגם את הגובה.

וגם את הקילוגרמים שאני לא ממש מצליחה להוריד.

זה גם אומר מבחינתי, שגם אם משהו בי לא הכי “מהמם” או לא “מושלם”,

ואולי הייתי רוצה שיהיה אחרת, אני בכל זאת אוהבת את זה. אוהבת את עצמי ככה, לא מושלמת.

אנחנו לא חייבות להיות מושלמות כדי לאהוב את עצמנו.

אנחנו לא חייבות לומר שהכל מושלם, כדי לאהוב את זה.

זה גם אומר שאני בוחרת ללבוש רק מה שמחמיא לי,

גם אם זה מגביל אותי בבחירת הבגדים.

כי אני מבינה את המגבלות של המראה שלי, מקבלת אותם באהבה, ולא מכחישה אותם או נלחמת בהם.

זה גם אומר שאעבוד על עצמי כמה שאני יכולה כדי לשפר, לשדרג ולהוציא את המקסימום ממה שיש 🙂

ככה אני מרגישה וחושבת, וזה עושה לי תחושה ממש טובה עם עצמי, וגם עם הגובה שלי.

תחושה שאשמח לחלוק אותה עם כל מי שתסכים לאמץ אותה.

אז לסיכום…

אני מקווה שהפוסט הזה עזר לכן.
כמובן שיש טיפים נוספים, וקשה להרחיב על כולם בפוסט אחד.
אולי תכתבו בתגובות חלק מהטיפים שעוזרים לכן?

.

שתפי את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד פוסטים בנושא הזה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן