האם אני זקנה מידי לבגד הזה?

האם אני זקנה מידי לבגד הזה?

האמת היא שרציתי לכתוב פוסט קליל ולא ממש מעמיק, שידבר על הפריטים השונים שנכנסו לאופנה בקיץ 2021 .

רציתי במיוחד לכתוב על אלה שיכולים לעזור לנו במזג האוויר שפקד אותנו לאחרונה. 

כי אנחנו באמצע קיץ כבד וחם, 

הלבוש שלנו מתקצר,

 ואנחנו יותר מתלבשות “כדי שלא יהיה חם” ולא “כדי להיראות יפה”.  וזה חבל…

אז כדי שנוכל להתלבש בסטייל גם בחום הכבד, רציתי לכתוב על  חצאיות מיני והמכנסיים הקצרים. 

שני הדברים האלה נכנסו לאופנה חזק בקיץ 2021  ומילאו את רשתות באופנה
וזה אחרי די הרבה שנים של שכיחה…

 (אשכרה, אי אפשר כמעט למצוא חצאית סטנדרטית באורך קצת מתחת לברך)

 

אז התחלתי לכתוב על חצאיות מיני, ואז פתאום עצרתי.

למה?

כי ברגע שחשבתי על חצאית מיני, ישר ראיתי בדמיון שלי את הלקוחות שלי,  מבוהלות או אפילו כועסות, כשאני מציעה להן לקנות חצאית מיני… 

חשבתי שבטח יגידו לי :”אני בת 55 , על איזה  מיני את מדברת?”

מוכר לכן? 

אז החלטתי  ככה באמצע הכתיבה לשנות את הכיוון.

 החלטתי שאני כותבת על הנושא של התאמת הלבוש לגיל. 

האם יש בכלל דבר כזה ?

האם צריך לשנות את הלבוש שלנו כשהגיל עובר איזה מספר?  

האם זה יפה ללבוש בגדים מאוד קצרים וצעירים בגיל של בשלות ובגרות? או שזה לא מתאים? או שזה ממש מתאים, וכל מי שאומר שלא, סתם נמצא תחת השפעת הסטראוטיפים המיושנים…?

אני אנסה לענות על השאלות האלה, מנקודת המבט שלי. 

אז אני סטייליסטית, אני עוסקת בלבוש ובבגדים, והאמת היא שאני שומעת את זה כל הזמן. “זה לא לגיל שלי” ” לגיל שלי צריך ככה וככה”,   “זה לא מתאים לגילי”… וכו’. 

אז הנושא קיים, אין ספק. 

גם באינטרנט אפשר למצוא כל מני כתבות בנושא “מה  לא כדאי לך ללבוש אם בת מעל גיל  כזה או אחר. 40, 50, 60.. (לא ממש משנה)

כל פעם שאני שומעת או קוראת על הנושא הזה, אני  חווה רגשות מעורבים.  

כי מצד אחד, גיל זה גיל,  ואנחנו לא רוצות להתעלם ממנו ולהתנהג כאילו שהגיל לא קיים.

מצד שני…

התחושה הזאת שאנחנו כבר “זקנות” והמון אפשרויות לבוש  יפות ומעניינות כבר לא בשבילנו.

תסכימו איתי  שזה קצת מדכא.  אנחנו לא באמת זקנות, גם אם עברנו איזה  מספר, אנחנו גם לא רוצות להרגיש זקנות, והאמירות שמתחילות ממילה “בגילך” לא תמיד  איך לומר…נעימות לנו. 

 אז מה לעשות?

 ללבוש חצאיות קצרות וגופיות חשופות, אם זה נוח לי ואם זה יפה לדעתי,  ולהתעלם מכל ה”מגבלות”?

או לקבל את המציאות המרה, ולעבור ללבוש “מכובד”  יותר? 

אני חייבת להודות שאין לי תשובה חד משמעית.

  אבל יש לי כל מיני מחשבות בנושא הזה,

ואני ממש אשמח לשתף אתכן בהם. 

נתחיל מזה שאני לא חושבת שיש הרבה דברים בעולם, שבאופן גורף פשוט לא מתאימים לכל הנשים מעל גיל מסוים.

למה?

כי הגיל שלנו זה רק פרמטר אחד שלנו, והוא ממש לא קובע את הכל.  

הרי אי אפשר לתאר מישהי על ידי זה שנגיד “היא בת 49”.  אז מה שהיא בת 49? זה לא אומר כלום!  כולנו שונות בגיל הזה, כמו בכל גיל. 

מצד שני, גיל זה אכן פרמטר חשוב, וכמו כל דבר אחר שהוא חלק מאתנו, גם הגיל קובע במובן מסוים את הבחירות שאנחנו עושות. 

זה קובע  גם את הבחירות של הבגדים. 

אבל זה  קובע יחד עם עוד דברים, שעליהם אני רוצה לספר. 

אז מה בעצם עוד “קובע”  מה מתאים” לנו ומה “לא מתאים” בגיל כזה או אחר? 

1. הכי פשוט: הבחירה שלנו, קודם כל. אנחנו יכולות לבחור ולהחליט עד כמה חשוב לנו לשדר משהו מסוים, לעשות רושם כזה או אחר או בכלל – עד כמה חשוב לנו מה חושבים עלינו. 

 זה נכון כמובן, לכל סיטואציה.   

אם נחליט שאכן חשוב לנו מה חושבים עלינו- אז זה מה שקובע. הרושם שאנחנו רוצות לעשות על הסביבה. איך אנחנו רוצות שאחרים יתפסו אותנו.  כי הלבוש שלנו והמראה שלנו כולו אכן קובע את מה חושבים עלינו אנשים, בעיקר אנשים זרים, כאלה שאנחנו לא מכירות או מכירות ממש קצת. 

אגב, הערה  קטנה:  תמיד יש את אותם אנשים שסבורים שהמראה שלהם לא מגדיר אותם בכלל ולא אומר עליהם כלום.  גילוי נאות: אין דבר כזה. גם אם אתן ממש לא שמות לב למה שאתן לובשות והמראה שלכם לא חשוב לכן, זה עדיין אומר  משהו עליכן לסביבה. 

מה זה אומר בדיוק? 

למשל, שאתם אנשים שלא מקפידים על המראה  החיצוני וזה לא חשוב לכם. כן,  זה גם סוג של מידע.  כתבתי על זה קצת בעבר, בפוסט הזה

מהו הדבר השני שמשפיע על  היחס שלנו לגיל ולבחירת הבגדים? 

2. הסביבה והתרבות.

יש תרבויות שמאוד מקפידות על לבוש מסוים בהתאם לגיל, הסטטוס, המצב המשפחתי וכו’.  ברוסיה, למשל, זהו סוג של “קוד”..  ושם מאוד נפוץ הדיבור על “מה אסור לך ללבוש מעל גיל ככה וככה…”

ויש כאלה שהיחס שלהם שונה. 

בצרפת למשל, הנושא של “להתלבש לפי הגיל” בכלל לא קיים.

נשים צרפתיות מעל גיל 60 יכולות לצאת מהבית עם חצאית מיני קצרצרה, כמו בריג’יט מקרון, למשל. היא בת 68, והיא גם אשת הנשיא, ככה על הדרך, שזה סטטוס מכובד בהחלט,  אבל מבחינתה זה לא אומר שהיא צריכה ללבוש רק חצאיות ארוכות ובגדים סולידיים. טוב נו, צרפת…

3. קוד הלבוש במקום העבודה.  

נכון, בארץ אין ממש מושג כזה “קוד לבוש” כמו במדינות רבות אחרות.  אבל בכל זאת, כשאני שואלת נשים על הבגדים שמתאימים לעבודה, הרבה פעמים אני מגלה שכן, יש דרישות ויש מגבלות.  

למשל, בהרבה מוסדות ציבוריים לא מאפשרים לנשים להגיע עם גופיות , עם טייץ או עם מכנסיים קצרים. יש מקומות שדורשים נעל סגורה ולא סנדלים וכו’. 

הרבה פעמים, למרות שאין ממש “קוד”, יש מעין תדמית מקצועית,  משהו שחשוב לנו לשדר במקום העבודה.   מטפלים, למשל,   לפעמים רוצים לשדר משהו רך מצד אחד, ומצד שני גם בוגר ובשל,  ואז כנראה שזה פחות מתאים ללבוש משהו קצר, במיוחד בגיל של בגרות ובשלות

גם אנשים שרוצים לשדר ניסיון תעסוקתי,  בראיון עבודה למשל, כנראה לא ירצו ללבוש בגדים ממש קצרים וצעירים, במיוחד בגיל מתקדם.  אנחנו נרצה לרוב ליצור תדמית סולידית, רגועה, ותואמת את הגיל שלנו. 

אז לסיכום…

כמו שאפשר לראות אין בעצם תשובה אחת חד משמעית לשאלה : האם יש בגדים שמתאימים או לא מתאימים לגיל מסוים.

כי זה תלוי בנו, בסופו של דבר. 

ועכשיו… אני רוצה לספר לכן על הכללים (או המגבלות) האישיות שלי, הקשורות לגיל.  אני בת 46, אגב. 

1. אני  אף פעם לא הולכת עם מחשוף שבו רואים את החזה.  המחשופים הכי עמוקים שלי מסתיימים 3-4 סמטימטרים מעל הנקודה בה מתחילים לראות את ה”חריץ”.  

למה?

לא זה לא קשור לכמה שהאזור הזה יפה אצלי (הוא די יפה).

הסיבה היא שזאת התחושה שלי לגבי מה מתאים לי.

אני משוכנעת שבגיל שלי לא מתאים להתלבש מאוד חשוף ופרובוקטיבי ולאותת מיניות לכל הסביבה.  לא כי בגיל שלי אין מיניות (כמובן שיש) אלא כי בגילי יש לי עוד המון דברים חוץ מהמיניות,  והמיניות שלי היא עניין אינטימי, אישי, שלא מפגינים כלפי חוץ. מקסימום, קצת מרמזים.  אגב, כתבתי כל זה פוסט שלם,  אפשר לקרוא אותו בלינק הזה. 

עוד משהו שהוצאתי מהמלתחה אחרי גיל 40: גופיות ספגטי.

  למה? כי זה לא הולך עם חזייה, ואני לא מוכנה ללכת בלי חזייה. שוב, לא כי החזה שלי לא בסדר, זה פשוט נראה חשוף מאוד.  אני יודעת שיש חזיות סטרפלס אבל עוד לא מצאתי סטרפלס שיחזיק לי כמו החזיות הרגילות. 

3. בגדים מאוד ילדותיים,  סגנון של טינייג’רים: פפייונים ולבבות, הלו קיטי, וכל  מני דברים בסגנון. 

למה? 

גם אם נגיד ( וזה לא ככה ) ויש לי מבנה גוף של נערה והבגדים האלה עולים עליי ויושבים טוב…

עדיין אני לא מרגישה בנוח להתלבש כמו נערה. פשוט כי אני לא. 

אני חושבת שהלבוש של נערה רק ידגיש את העובדה שאני בת 46. 

זה ידגיש ויבליט את הקמטים, את הבגרות, את כל סימני הגיל, וייצור רושם שאני עוד יותר מבוגרת ממה שאני. 

כי על רקע של הבגדים הילדותיים  הפנים הבוגרות שלי יירארו בוגרות הרבה יותר. כן, ככה זה עובד.

אבל יש עוד סיבה.

כשאני רואה אישה מעל גיל 45 או 50  שלבושה  מאוד פרובוקטיבי, מאוד ילדותי, מאוד קצר וחשוף  ומאוד מאד צעיר, צעיר מדי…מתקבל הרושם שהיא לא באמת מקבלת את הגיל שלה. לא שלימה איתו ומנסה להסתיר.

יש כאלה שמגדירים את זה במילה “פטאטי”. 

אני בטוחה שראיתן נשים כאלה, אם לא ברחוב, אז בטוח בחדשות. יש גם לא מעט סלבס שהם הפכו להיות כאלה. 

אני רוצה לקבל את עצמי כמו שאני. עם כל הנתונים. 

גיל זה לא נתון שאפשר לשנות, וגם לא צריך לשנות אותו. להתבגר זה בסדר. 

אף אחת לא באמת נראית בת 20 בגיל 50, לא משנה כמה ניתוחים פלסטיים היא תעשה, כמה קצרה החצאית שלה וכמה לבבות וורודת היא שמה באוזניים ובשיער שלה.  

גיל זה אנחנו. אני אוהבת כל שנה מתוך ה- 46 שיש לי.

אז אני לובשת בגאווה את ה -46 השנים שלי ומאחלת גם לכן, עד 120. 

שתפי את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד פוסטים בנושא הזה

מוזמנת לעקוב אחרי

אהבת? עשי לי לייק

המדע של היופי

שיעור במתנה מתוך הקורס
'סטיילינג למבנה גוף'
הרשמה בחינם

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן